מַֽחֲנָֽיִם ל=מַֽחֲנָֽיִם בגעיה ימנית
לַֽאדֹנִ֔י ל=לַֽאדֹנִ֔י בגעיה ימנית
קָטֹ֜נְתִּי =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בתיגאן (בטעם גרש)
• יש דפוסים=קָטֹ֗נְתִּי (בטעם רביע)
וַעְיָרִ֖ם =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בתיגאן
• המקליד העיר כאן על צורה חריגה, אבל הערתו אינה ברורה. ייתכן שכוונתו לניקוד וַעֲיָרִ֖ם (בחטף פתח) כמו שהוא במ״ג דפוס ונציה (ותוקן במ״ש) וצויין ב-BHS.
יִֽפְגׇשְׁךָ֞ =ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בתיגאן (גימ״ל רפה), ואילו ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞ (דגש וסימן רפה באות גימ״ל במקום גימ״ל רפה). ברויאר בהערה למהדורתו הראשונה ציין סימן רפה בלי דגש בכתי״ל, אמנם הדגש ברור בכתב־היד.
• ל1?=יִֽפְגָּשְׁךָ֞
• מ״ש=יִֽפְגָֽשְׁךָ֞ (געיה לסמן קריאת קמץ רחב) ע״פ רד״ק, ואילו הקריאה בקמץ קטן לפי ויינברג (3.2.3.2) וכך נשמע גם בקריאתו של הרב ירמיהו וידר.
• הערות דותן (בספק) והמקליד
• קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא
וּשְׁאֵֽלְךָ֙ =ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙ (נקודה אחת של חיריק באות וי״ו)
• הערות ייבין ודותן (בספק) והמקליד
לַֽאדֹנִ֖י ל=לַֽאדֹנִ֖י בגעיה ימנית
וַֽיַּעֲבֹ֔ר =ל,ל1,ש,ק3,ו,ש2,פריז25 (בטעם זקף קטן) וכמו כן בתיגאן
• מ״ג דפוס ונציה=וַֽיַּעֲבֹ֕ר (בטעם זקף גדול) וכמו כן בחלק מכתבי־היד הספרדים (כגון כתי״ה ותנ״ך לסבון) ובדפוסים וקורן
וַיִּ֨קָּחֵ֔ם =ק3,ו ושיטת-א וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל,ש=וַיִּקָּחֵ֔ם (אין מתיגה)
• הערת ברויאר
אֶת־אֲשֶׁר־לֽוֹ =ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ (חסר סילוק באות למ״ד)
• הערות דותן וברויאר (במהדורתו האחרונה) והמקליד
בְּהֵאָֽבְק֖וֹ =ל-מ,ל1? (געיה באות אל״ף); ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך ברוב הדפוסים וקורן). שמואל בן יעקב סבר שיש לכתוב געיה בתיבה זו, אך בכתב־יד אחד (ל-מ) רשם אותה באות אל״ף, ובכתב־יד אחר (ל) רשם אותה באות ה״א; יושם לב שבכתבי־יד רבים אין געיה בכלל בתיבה זו (ראו בהמשך ההערה).
• ל,ש,פטרבורגEVR-II-B-80(8ב)=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ (געיה באות ה״א, כלומר שלא כדין בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה) וכמו כן ש2 ובתאג׳ חבשוש; וכך אצל ברויאר ומג״ה.
• ל1?,ק3,ו,ה,פטרבורגEVR-II-C-1(73א),פטרבורגEVR-II-B-8(26א)=בְּהֵאָבְק֖וֹ (אין געיה)
• יש דפוסים=בְּהֵֽאָֽבְק֖וֹ (שתי געיות) וכך בתנ״ך סימנים.